חולצה ורודה - S WEAR. טייצ שחור- S WEAR. שמלה שחורה - לא ידוע.
גרביים - המשביר לצרכן. נעליים - GAP, ניו יורק.

מעיל - ZARA.

הרגשתי יפה במיוחד הערב, רגע לפני צאתי לפגוש חברים.
למרות הצהרתי כי לא אציג תמונותי שלי, הפעם הפיתוי היה גדול,
בייחוד מאחר והתאהבתי השבוע בזוג הגרביים הנ"ל.

שבוע מעולה.

a woman can never have too many shoes - or bags..or clothes..or accessories...

אם רק היה זה אפשרי, מלתחת הנעליים שלי הייתה מורכבת כולה
מנעלי MELISSA. מדובר בנעליים מתקתקות (אשר מלוות
בריח מסטיק! שניתן לשמור עליו אם שומרים את הנעליים בקופסא
שלהן) ומקוריות מפלסטיק (לא מזיעים בהן! מניסיון.)אשר ניתן
להשיג מגוון דגמים מוגבל למדי במספר חנויות כמו Sack's, IRIT
וענת מיקולינסקי (איות?).

קיץ שעבר רכשתי שני זוגות והני מחכה לתקציב אשר יאפשר קנייה
מקוונת באתרה של מליסה (כן! שולחים לארץ!!!). סביר כי אאלץ
להמתין לקיץ מאחר ורוב נעלי מליסה ידידותיות לאקלים הקיצי.

tulle

עם כל אהבתי לאינטרנט, לעיתים אני חשה כי הוא כלי מדיה מהשטן. הנה אני יושבת לפני מסכי, סטודנטית עם מינוס מכובד, מדלגת מאתר לאתר המציע פריטים יפהפיים אך לא מחמיאים לחשבון הבנק שלי.

למזלנו, בנות, רוב החנויות המקוונות שאנו מחזיקות קרוב ביותר לליבנו-לא שולחות לארץ.

היום ארצה להקדיש את תשומת ליבי למותג אשר גיליתי רק היום, בשם
TULLE. קלאסי, פשוט, נקי ובכל זאת, לא משעמם עם מספר פריטים יוצאי דופן. מחירים סבירים אך, שוב, ללא אפשרות משלוח בינלאומית.

תהנו משטיפת העיניים...אני אישית הייתי נותנת לפחות בוהן עבור הפריטים הנ"ל (תזכירו לי איזו אצבע הכרחית עבור שיווי משקל?).

טופשופ, גרביים ואיך לפשוט רגל בניסיון לחמם את כפות רגלינו בסטייל.

אשמח להוריד הפעם את הכובע למען תפארת מדינת ישראל בכך שהביאה ארצה את TOPSHOP הנפלאה. חנות אשר כל פעם שאני נכנסת אליה, אני מתקשה מאוד למצוא משהו ש*לא* הייתי רוצה לשים בתוך שק שחור ענקי בעודי שודדת את החנות באחד מן הלילות.

אחד הפריטים האהובים עליי בTOPSHOP הם הגרביים שלהם! אך איך זוג גרביים חביב, שעולה באתר האמריקאי של החנות, 6 דולר (חישוב מהיר - בערך 24 שקלים ישראלים חדשים), עולה בארצנו 75 גוד דם שקלים?! לא מדובר בהכפלה של המחיר המקורי אלא בהשלשה [עזבו אותי באמ'שלכם, אני לא טובה במספרים...]!!!

כואב ועצוב. אין לי דבר להוסיף.


כנראה שאנחנו הישראלים חצופים בכך שאנחנו *גם* רוצים את מה שיש מעבר לים ו*גם* רוצים מחירים שפויים. הגזמנו, מסתבר.

[אתם עוד תראו - בסוף אצא צבועה ועוד ארכוש לי מספר זוגות גרביים ב-75 שקל לזוג]

לא ברור לחלוטין למה החלטתי לפתוח עוד בלוג בחיי. הרי ניהלתי יומנים
כאלו ואחרים רוב שנות הכרותיי עם האינטרנט. אך הפעם - התמה שונה.
כאן אוכל לפרוס את הcravings החומרניים שלי ללא בושה ולחלוק אותם
עם ישראלים וישראליות אחרים אשר גם הם, כמוני, ממורמרים מחוסר
הנוכחות של מותגים כאלו ואחרים בארץ הקודש.

מעבר לכך, עליי להצהיר ולהבהיר דבר חשוב ועיקרי:
אני לא אפרסם כאן תמונות אופנתיות של עצמי מאחר ולצערי,
איני מתלבשת כפי שהייתי רוצה להתלבש עקב כך שאיני עונה
על דרישות ה ONE SIZE הבינלאומי. [נושא זה דורש בלוג
שלם משל עצמו אך אמנע מלעשות זאת...]


איני יודעת באיזו תכיפות אעדכן את מקדש חומרני זה אך
אעשה את מיטב יכולתי.

והשבוע, לאחר שראיתי פרק מתוך הסדרה החדשה ועולה, STYLISTA,
התאהבתי אנושות במעצב בשם JOLIBE. לא ברור הכן ניתן לרכוש
את יצירות אמנות אלו ואולי אף עדיף לא לדעת תחת חשש המחירים
הפוטנציאליים. הנה כמה טעימות גורמה:





**עליי לתת קרדיט לדר, או כפי שרובנו מכירים אותה, אפונה.
עד כה היא הבלוג הראשון *הישראלי* עליו אני מתענגת מדי
יום ושבוע והיא זו שנתנה לי במודע או לו מודע, בעיטה
בתוחס [טוחס? תוכס?] לפתוח בלוג אפנתי משלי.